<h1>כל בו סימן קמ"ה</h1>
<h2>דף ט.</h2>
כתב רבינו שרירא גאון ז"ל ושמירת עבדים לשבת ממלאכה זהו דבר שאין לנו אלא לתת להם נפישה ומנוחה להודיעם כבוד שבת ואם משמרין מוטב ואם לאו הרי אנו פטורין וכבהמה אנו עושין להם בלבד ומשמרין אותם בבתינו מן המלאכה שלא לעשות כל עיקר. ובדבר זה יש חומר לענין עבד במילה יותר מבשבת כי המילה אנו מצווין למול את העבדים שנאמר המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והשבת נפישה ומניחה אנו מצווין לעשות ושביתתן ביד עצמן היא. לרב נטרונאי ז"ל ששאלתם מהו שיאמר אדם בשבת לעבדו לקוט לנו תאנים וענבים להביא לנו בערב שרי או לא. אסור לאדם לומר לעבדו כך שעבדו חייב לשמור שבת כמותו.
<h2>דף י.</h2>
אשה יולדת בין ולד קימא בין נפל אי אפשר לפתיחת קבר בלא דם וחשובה כאילו ילדה בזוב וצריכה לישב שבעה נקיים ומותרת לבעלה אחרי כן אפילו רואה דם דדם טוהר הוא עד מלאת ארבעים לזכר ושמונים לנקבה.
<h2>דף כב.</h2>
דין לב שלא נקרע ולא הוציאו דמו בין לצלי בין לקדירה אסור. כחל בין מניקה בין שלא מניקה בין היא קרועה וטחויה בכותל אסור לאכול עם בשר פשטיז"א.
